מצבי דחק ודיאגנוסטיקה
ון דר קולק, 1991, טוען כי זכרונות של טראומה מהווים גרעין לפסיכופתולוגיה בין השאר בגלל תהליכים דיסוציאטיביים המאחסנים את החוויה בנפרד והן כאילו נמחקות מהחויה. המודלים הפנימיים שהופנמו נכנסים לפעולה ומועברים בשלמות להווה ללא קשר לקונטקסט. התגובה הפסיכולוגית לטראומה מורכבת
1. numbing  סימפטומים שליליים-הימנעות ממקומות, מחשבות על ארועים טראומטיים, מתחושה אפקטיבית שיכולה להתבטא כדפוס של הימנעות ריגשית בכלל (יתבטא ב- L גבוה, סטראוטיפיות תתבטא ב- A גבוה, לא תהיינה תשובות סינתזה, ווינר L גבוה משמעותו העדפה להימנע מכל מה שנחווה כטראומטי ולחפש פתרונות פשוטים- לכן קשה לאבחן האם מדובר במאפיין אשיותי קבוע או במנגנון הסתגלות ללחץ) בצד
2. intrusive symptoms  חוויה פולשנית של אלמנטים של הטראומה, בדרך של דימויים ויזואליים או תחושות סומטיות כמו סיוטים, פלשבקים והתקפי חרדה. יש ביטויים סומטיים.
3. arousal -  מתבטא בקושי בשינה, תגובת דריכות. ביטויים סומטיים.
פעמים רבות תגובה לטראומה תתבטא ב- הפרעות התנהגות, דיכאון, בעיות חברתיות ופחות בסימפטומים PTSD.
אם מארגנים הנל לתחומים נאמר שילדים שעברו או עדיין עוברים טראומה מראים *דיסרגולציה- קשיים עם ויסות אפקט ודחפים, *חסרים קוגניטיביים ו*ליקוי ביחסי אוביקט.
דויד אפריים מדגיש שהקורבנות רואים במעריכים רודפניים ולכן חשוב ליצור רפורט. כמו כן מדבר על הבעיתיות אצל הנמנעים כשהמטרה לאבחן אם היתה טראומה. מציע ראיון חצי מובנה וגם בהזמנה של תאור מפורט של הטראומה. מהדוגמאות שלו מראה קושי עם כרטיס II עיסוק בדם שבא יחד עם אובדן מרחק כמו- דם כמו שניתז על היד שלך. אין כאן DR רגיל- לא ריפיון אלא יותר אובדן מרחק והישאבות לתשובה. יותר כמו קונפבולציה של רפופורט.
ג'ודית ארמסטרונג מתיחסת למבחן הרורשך כמעורר השלכה והחייאה של הטראומה- a traumatic trigger.
מציגה את המשתנה    R/TC אינדקס כללי לאבחנה של פוסט טראומה כלשהי-
Bl+An+Sx+AG+MOR/R > 30. מדד לתגובת דחק. היא ושותפים שונים מראים כיצד מדד זה מבחין גם בקבוצות של הפרעה דיסוציאטיבית וטוענים שמדדים אלה בעבר פורשו כמראים נטיה לרגרסיה פסיכוטית אך למעשה משקפים נסיונות להיפנוט עצמי או לניתוק כדי להגן מפני התפרצות של זיכרונות טראומטיים למודעות. למעשה מדובר בהגנה דיסוציאטיבית.
היא מרחיבה לגבי דיסוציאציה-
מסמנים קוגניטיביים:
FD- emotional distancing
Avoidance of inner and outer experience is expressed by high fantasy production- introversive EB&high M
High L – avoidance of the nuance of reality
INCOM, FABCOM – illogical combination of ideas
DR - loss of task focus
Obscured, shifting, denied perceptions

מסמנים ריגשיים ובינאישיים
Traumatic content
Low Afr -  -  affective numbing
H>Hd+(Hd)+(H)- בניגוד לפצינטים גבוליים.
Isolated MOR &/or AG C, CF, m blends
Isolated MOR &/or AG/An blends

ויגליון מציע מדד המתיחס לכשל בהגנות של עיכוב דחף, רגרסיביות-
• derepresed contents המדד כולל את המדדים: Xy,Sx,Fd,Fi,Ex,Bl, An, AG,MOR המדדים הנכללים היום במדד EII .- גם פה מדבר על מספר הגבוה מ- 1/3 מהפרוטוקול. ועוד מציין את
• מדדי המצוקה m,Y 
• בלבול בחשיבה. לא נצפה להפרעות מסדר שני, אלה מבטאות כבר הפרעות פרבסיביות יותר.

ויגליון בהצגת מקרה המובאת אצל קלי מדגיש את הצורך בבדיקה חוזרת, בתשומת לב לקונטקסט והצורך בזהירות באבחנה מבדלת  בין הפרעת קשב, אופוזיציונליות, דיסטמיה לבין הפרעה פוסטראומטית.  קלי מוסיף את הצורך לאבחנה מגבוליות. ויגליון מדגיש שלעיתים הרגרסיה כפי שמתבטאת במבחנים היא מצב אדפטיבי לטראומה. הוא מדבר על מודל משולש של מידע על: התנהגות, חומר השלכתי, סוג הסביבה- בהערכה של ילד מוזנח יש לתת יותר משקל לסביבה. והוא מוסיף כי רורשך של ילדים ראקטיבי מאד לסביבה.

Ornduff et al., 1999 אשר עסקו ביצוגי אוביקט, מתארים את נוכחות יצוגים מרושעים ומדגישים את הפגיעה באספקטים של יחסי אוביקט הטעונים אפקטיבית. הם השתמשו באבחנה בין AG-COP  והציעו את המדד המשולב COP/AG. AG -משקף סבירות לתוקפנות מילולית ולא מילולית. הימצאות שתי תשובות כאלה בפרוטוקול מצביעה לרב על חוסר נוחות ביחסים. COP משקף רצון לראות יחסים כהדדיים ונוכחות מדד כזה מצביעה על הסתגלות בינאישית טובה. המדד המשולב- מקבל נקודה בכל פעם שיש שיתוף פעולה של אוביקטים בהתנהגות אלימה.  

Holaday et al, 1992 בעבודה על ילדים שחוו טראומה בגיל צעיר, מביא נתונים כי ילדים אלה סובלים מקושי להגיע לקוהרנטיות נרטיבית, קושי בויסות ריגשי. קושי ביחסים עם בני גיל בגלל חשדנות, צמצום ריגשי, ושליטה לקויה בדחפים, הפרעה בזיכרון, חוסר הערכה עצמית, שינויים נוירוביולוגיים- קשב מוגבר לגרויים חיצוניים.

 תגובות רורשך אצל ילדים שחוו טראומה:
1. ריבוי S
2.  מיעוט T- פחות מסוגלים לקבל או לחפש קירבה
3. מיעוט C- חשש לחוות או לבטא רגש- כהגנה מזיכרונות מציפים של תחושת חוסר האונים.
4. D נמוך- סובלנות נמוכה ללחץ, וחייה של הצפה.
5. תשובות פסיביות- פסיביים בקבלת החלטות מחכים שאחרים יחליטו כאילו אין להם השפעה על חייהם.
6. מדד אגוצנטריות נמוך- דימוי עצמי נמוך.
7. X+% נמוך- נוטים לא להבין או לא לתפוש נכון את מה שקורה סביבם.
בניגוד לצפוי לא התקבלו יותר AG ויותר MOR.
 
תמונה יחודית לנפגעי תקיפה מינית- המחקרים והדיון שיובא מדגישים שאין פרופיל שהוא יחודי למותקפות מינית אך המחקר כן מראה את הקשר בין הדינמיקה של ההתעללות לבין הפתולוגיה המתפתחת. מכל מקום נמצא שגיל ההתעללות משפיע על אופן התגובה לרורשך.
החוויה הטראומטית לרב אינה מוטמעת אלא מפוצלת מהרשת האסוציאטיבית והסכמטית של הפרט. סיגל 1995 , טוען שהדיסוציאציה הזו נובעת בחלקה מהאיכויות הרגשיות של הטראומה, מהקשב הלא ממוקד לאספקטים של החוויה במהלך קידודה ומהעדר עיבוד קורטיקלי גבוה של החוויה במהלך הטראומה ולאחריה.
טראומות מיניות בילדות קושרו להפרעות של חרדה, דיכאון, הפרעה ביחסים, התמכרויות, אנטי חברתיות, גבוליות, סומטיזציה, פסיכוזה.

TC/R   נמצא מבחין בין נפגעות תקיפה מינית ללא. ובכלל מחקרים רבים מצביעים על נוכחות דם, מין ואגרסיה. בנוסף למחקרים של אמסטרונג ושות   Kampphuis et al, 2000 אשר השתמשו במדד הראו כי רורשך של נפגעות תקיפה מינית ללא הפרעה דיסוציאטיבית מראים TC/R גבוה. אצל מאושפזות אשר ניפגעו מינית כילדות ואבחנו כ- MDD או DD המדד נמצא כ- 77. במחקר זה המדד נמצא במתאם עם מספר ארועי ההתעללות שחוו. מכל מקום מדד גם להפרעה דיסוציאטיבית כאשר את המדד הגבוה יותר נותנות הנפגעות.
חשוב לציין שהמדד נמצא מאפיין כל קורבנות טראומה ולא במיוחד טראומה מינית- ולכן מציעים להיזהר מאבחנה של טראומה ספציפית לפיה.

COP/AG נמצא מבחין בין נפגעות תקיפה מינית לביקורת,  בעוד לא נמצא הבדל בין הקבוצות כשבודקים כל מדד בנפרד.
Zivney, Nash & Hulsey     במחקר מ-1989 שרצה להבחין על פי גיל התקיפה המינית- 1. לפני גיל 9   ;2. אחרי גיל 9 ;   3. ללא תקיפה. הוא מצא שהמשתנים מבחינים על פי גיל התקיפה: כשהסיכום שפגיעה מוקדמת מתבטאת בפתולוגיה פרה-אדיפלית. מכל מקום חשוב לציין ש- 40% מהנפגעות בגיל צעיר לא הראו הפרעות קשות כאלה.
1. הפרעות חשיבה: M-, dev verbalization, FABCOM
2. דימוי עצמי לקויMOR, PER         
3. ביטויי חרדה  המובילים לנסיגה פסיבית  Y+YF+FY
4. סבילות נמוכה ללחץ (תכני תלות וחרדה לשלמות הגוף)Fd+Cg+Xy+AB          אורינטציה אורלית המשתלבת עם תכנים של חרדה לשלמות הגוף. מבטאים דאגה לגבי מה שנשאר בתוך הגוף לעומת מה שיוצא ממנו. AB משקף ניסיון הגנתי מול צרכים אלה.
שילוב התכנים האלה מצביע על צרכים אורליים לא מסופקים, נטיה פסיבית ונטיה לעוות את המציאות מה שעלול להוביל לשיחזורים של פגיעות חוזרות. 
5. ארעיות של קשרים  מתבטאת במספר רב של תגובות אנוש אך מסוג Hd, (H),(Hd) עם ביקורת מציאות נמוכה- תשובות מינוס- הפרשנות שניתנה היתה שנבדקות אלה מותחות את המציאות על מנת שתתאים למשאלתן לקשר חם. (למה לא לדבר על פרנואידליות?)

Judith Meyers  1988 שבדקה 10 פרוטוקולים של נשים שדיווחו על אינצסט מדווחת על השפעות ארוכות טווח של פגיעה מוקדמת מדווחים על:
1. קושי בויסות ריגשי     CF+C>FC  היו מעט דוחות עם איפיונים פרנואידיים בהם נעדר צבע אשר לוותה בתשובות תוקפניות או דיספוריות בכרטיסי צבע או בביטוי פתאומי של C לא מווסת. הרבה פעמים יבואו בתשובות של וולקנו, דם,אוכל נשפך- משולב עם m .
2. דיכאון ואובדנות- התבטאו בריבוי של C’ ו- MOR עם תכנים של מת, הרוס, פגום, יותר משתי תשובות של cl-sh blend ומספר S.
3. יצוגים פרימיטיביים-  Hd, (H),(Hd), עם הפרעת גבולות מתבטאת ב-3   וגם בתשובות של ספרציה, לידה או לידה מחדש והתמזגות. תשובות רחם באות פעמים רבות לחלל בכרטיס II- הסולם של קוואר.
4. תחושת פגימה וחוסר שלמות הגוף והפרעה בזהות מינית – An+, Sx בדרך כלל יותר מ-3 לפעמים בצורת תשובות של אברי מין מדממים- תשובות שכיחות הבאות פעמים רבות עם קוהפבולציות. לחילופין ניתנות תשובות על אוביקטים פגומים או נחותים לעומת יצוגים אלימים."עלה מת. מישהו לקח ומס אותוובמספר נקודות הוא שבור", "למישהו יש בעיות עם מתן שתן וכנראה מדמם שם"- שתיהן של אותה אישה
הפרעה בזהות מינית- שכיחה והתבטאה בבילבול בין איברים זכריים לנשיים.
5. מגמות דיסוציאטיביות- m- מסבירה כמקגמה של החצנת אחריות, שבאה פעמים רבות עם M חשום או פסיבי.."רחם, שחלות, וגינה. יש לי מחזור עכשיו"
להביא מהדוגמא כרטיס II - 

חוקרים כמו Leavitt, 2000; Holaday , Leavitt & labott,1996 מצביעים על
1. הפרעה ביחסים כשיש פגיעה מקודמת המתבטאת ב- T נמוך. כך נמצא אצל ילדים שעברו תקיפה מינית וכך אצל מבוגרים שעברו תקיפה מינית מוקדמת. דפוס זה לא נמצא כשהטראומה קרתה בבגרות, ויותר להפך- יותר טקסטורה כשהפגיעה מאוחרת. העדר טקסטורה מתפרש כהכחשה של צרכים רגשיים בתלות ואהבה. לויט מציע ש- T מדד משמעותי לזיהוי טראומה מוקדמת.
מאפיינים נוספים מול אוכלוסיה נורמטיבית:
2. S גבוה- כעסנות
3. -D – מבטא סבילות נמוכה ללחץ כמו גם שליטה נמוכה במצבי מתח. מחקר אחר מצא EA נמוך. מחקר אחר מדווח על ES גבוה ביחוד בגלל סכום הצללה.
4.  בעיות באינטגרציה של רגשות ב- C טהור או בהעדר C- עם L גבוה ו Afr נמוך.
5.  CDI גבוה.
6. DEPI גבוה
7. ביקורת מציאות נמוכה: %-X גבוה
Leavit  & Labott   הישוו נשים שעברו התעללות בילדותן, קבוצת היזכרות מאוחרת (עם מאפינים דיסוציאטיביים וקבוצת בלי מאפינים דיסוציאטיביים) וקבוצת ביקורת- מגדירים 13 אינדיקטורים:
1. color dominated – דומיננטיות של תגובות צבע כרומטיות   CF+C>FC
2. oppression – תגובות המערבות דמות אנושית אשר נתפשת כמדכאת, הורסת, רודפת, משעבדת או מאלצת.
3. blood content – תשובות דם
4. sex content – תגובות מין
5. anxiety sex – תגובות המערבות חרדה בכל מה שקשור במין.
6. sexual activity  - תגובות המערבות פעילות מינית.
7. sexual violence – תגובות המערבות אלימות מינית.
8. body damage – תגובות שמערבות נזק לגוף.
9. adult victimization – תגובות בהן מוצגת דמות מבוגרת כקורבן.
10. child victimization – דמות של ילד כקורבן.
11. fearful adult – דמות מבוגר מפוחדת.
12. fearful child – ילד המפחד מהתקפה.
13. texture response - 
שמונה המודגשים הם אלה אשר הבחינו בין קבוצה ראשונה לביקורת ובין בעלות המאפיינים הדיסוציאטיביים (אשר הראו את הסימנים) ללא. אפריים טוען שיש הרבה  false negative על פי מדדים אלה.
הם הוסיפו מדדים לדיסוציאציה- בקבוצה- מתבוננים דרך מסך עמום, הרחקת אוביקטים  ודיסאורינטציה כשהגרוי מתחלף במהרה.
מחקר מוקדם מ-1984 מצביע גם על מדד אגוצנטריות נמוך והפרוש היה שמדובר בהעדר דאגה עצמית- מקביל להתנהגות של פגיעה עצמית שנמצאה במחקר אחר.

Clinton, 1990 אשר בדק 95 קורבנות של התעללות מינית מצא מדד אובדנות גבוה ביחס למדד הדיכאון והמסקנה היתה שהרס עצמי מאפיין אותן יותר מאשר דיכאון. יש מחקרים שלא הגיעו לאותה תוצאה.

בדיקת מדדי יחסי אוביקט
קלי עוסק ביחסי אוביקט על ידי סולם MOA ומביא את המחקר של Leifer et al, 1991 אשר מצא אצל ילדות אשר עברו התעללות מינית מגיל 5 עד גיל 16, 79 ילדות אפרו אמריקאיות, ציון MMOA נמוך יותר. LORS  היה נמוך יותר משל ביקורת אך HORS לא היה שונה. מדגישים שצריך פחות להתמקד בסימפטומים ויותר בחוויה הסוביקטיבית. המחקר גם מצא יותר הפרעה בתפקודי האגו של ילדות אלה כולל הפרעות חשיבה ושיפוט, יותר ביטויים של הפרעת חרדה ודיכאון ויותר תשובות מין, יותר תשובות MOR המתיחסות לגוף כפצוע או שבור.
היצוגים משפיעים על אופי היחסים ועל תפקודם כפונקציה מארגנת המשפיעה על היכולת לווסת אפקטים ודחפים.
TAT
Ornduff  1997 על פי סולם ה- SCORS מצא שנפגעות התעללות מינית ופיסית מראות הפרעה בסולמות היחסים האפקטיביים לעומת הקוגניטיביים. במחקר קודם שלו מ-1994 מצא אצל ילדות ומתבגרות לעומת ביקורת הנמכה בכל הסולמות, ויותר מכך יחסים נתפשו כמעורבים בקונוטציות שליליות מענישות. בכלל תפישת עולם המאופינת ברע. הוא כן מצא הבדל בין טראומה המערבת סטיה לבין טראומה המערבת דחיה.- מאמר שלו מ-1996.
WESTERN בנה את ה- SCORS הכולל ארבע סולמות 
CR-   מורכבות היצוגים- סולם קוגניטיבי
AT- הטון הריגשי של פרדיגמות היחסים- סולם אפקטיבי
CEI- יכולת להשקעה ריגשית במערכות יחסים ובאמות מידה מוסריות- סולם אפקטיבי
UCS- הבנת סיבתיות חברתית- סולם קוגניטיבי.

תפקודים קוגניטיביים- מבוגרים
ויטנאם- ירידה משמעותית בהיזכרות מידית, היזכרות מעוכבת, כלל הזיכרון, איחסון לטווח ארוך, שליםה מטווח ארוך. אין פער מביקורת ב IQ.
 
Armstrong Judith, מציגה את המשתנה    R/TC אינדקס כללי לאבחנה של פוסט טראומה
 
Bl+An+Sx+AG+MOR/R > 30.

מדדים של דיסוציאציה-
מסמנים קוגניטיביים:
FD - emotional distancing
High fantasy production- introversive EB&high M
High L – avoidance of the nuance of reality
INCOM, FABCOM – illogical combination of ideas
DR - loss of task focus
Obscured, shifting, denied perceptions

מסמנים ריגשיים ובינאישיים
Traumatic content
Low Afr -  -  affective numbing
H>Hd+(Hd)+(H)- בניגוד לפצינטים גבוליים.
Isolated MOR &/or AG C, CF, m blends
Isolated MOR &/or AG/An blends

   Viglioneמציע מדד המתיחס לכשל בהגנות של עיכוב דחף, רגרסיביות-
• derepressed contents המדד כולל את המדדים: Xy,Sx,Fd,Fi,Ex,Bl, An, AG,MOR < 1/3 מהפרוטוקול.
• מדדי המצוקה המצבית  m,Y 
• בלבול בחשיבה  יתבטא בהפרעות חשיבה מסדר ראשון.

Holaday et al, 1992- בעבודה על ילדים שחוו טראומה בגיל צעיר, מביאים נתונים שילדים אלה סובלים מקושי להגיע לקוהרנטיות נרטיבית, קושי בויסות ריגשי. קושי ביחסים עם בני גיל בגלל חשדנות, צמצום ריגשי, ושליטה לקויה בדחפים, הפרעה בזיכרון, חוסר הערכה עצמית, שינויים נוירוביולוגיים- קשב מוגבר לגרויים חיצוניים.
תגובות רורשך אצל ילדים שחוו טראומה:
1. ריבוי S
2.  מיעוט T- פחות מסוגלים לקבל או לחפש קירבה
3. מיעוט C- חשש לחוות או לבטא רגש- כהגנה מזיכרונות מציפים של תחושת חוסר האונים.
4. D נמוך- סובלנות נמוכה ללחץ, וחייה של הצפה.
5. תשובות פסיביות- פסיביים בקבלת החלטות מחכים שאחרים יחליטו כאילו אין להם השפעה על חייהם.
6. מדד אגוצנטריות נמוך- דימוי עצמי נמוך.
7. X+% נמוך- נוטים לא להבין או לא לתפוש נכון את מה שקורה סביבם.
בניגוד לצפוי לא התקבלו יותר AG ויותר MOR.

 
טראומה מינית
Zivney, Nash & Hulsey במחקר מ-1989 שרצה להבחין על פי גיל התקיפה המינית-
1. לפני גיל 9   ;2. אחרי גיל 9 ;   3. ללא תקיפה.
1. הפרעות חשיבה: M-, dev verbalization, FABCOM
2. דימוי עצמי לקויMOR, PER         
3. ביטויי חרדה  Y+YF+FY
4. סבילות נמוכה ללחץ (תכני תלות וחרדה לשלמות הגוף)Fd+Cg+Xy+AB         
5. ארעיות של קשרים  מתבטאת במספר רב של תגובות אנוש אך מסוג Hd, (H),(Hd) עם ביקורת מציאות
   נמוכה.

 Judith Meyers 1988 שבדקה 10 פרוטוקולים של נשים שדיווחו על אינצסט:
1. קושי בויסות ריגשי     CF+C>FC  היו מעט דוחות עם איפיונים פרנואידיים בהם נעדר צבע אשר לוותה בתשובות תוקפניות או דיספוריות בכרטיסי צבע או בביטוי פתאומי של C לא מווסת. הרבה פעמים יבואו בתשובות של וולקנו, דם,אוכל נשפך- משולב עם m .
2. דיכאון ואובדנות- התבטאו בריבוי של C’ ו- MOR עם תכנים של מת, הרוס, פגום, יותר משתי תשובות של cl-sh blend ומספר S.
3. יצוגים פרימיטיביים-  Hd, (H),(Hd), עם הפרעת גבולות מתבטאת ב-34. תחושת פגימה וחוסר שלמות הגוף והפרעה בזהות מינית – An+, Sx בדרך כלל יותר מ-3 לפעמים בצורת תשובות של אברי מין מדממים. לחילופין ניתנות תשובות על אוביקטים פגומים או נחותים לעומת יצוגים אלימים.
הפרעה בזהות מינית- שכיחה והתבטאה בבילבול בין איברים זכריים לנשיים.
5. מגמות דיסוציאטיביות- m- מסבירה כמקגמה של החצנת אחריות, שבאה פעמים רבות עם M חשום או פסיבי..
חוקרים כמו Leavitt, 2000; Holaday , מצביעים על
1. הפרעה ביחסים כשיש פגיעה מקודמת מתבטאת ב- T נמוך.
2. S גבוה- כעסנות
3. -D – מבטא סבילות נמוכה ללחץ כמו גם שליטה נמוכה במצבי מתח. מחקר אחר מצא EA נמוך. מחקר אחר מדווח על ES גבוה ביחוד בגלל סכום הצללה.
4.  בעיות באינטגרציה של רגשות - C טהור או העדר C בצד L גבוה ו Afr נמוך.
5.  CDI גבוה.
6. DEPI גבוה
7. ביקורת מציאות נמוכה: %-X גבוה

 

מדדים לפגיעה מינית ברורשך
Leavit  & Labott    (1996 ) הישוו נשים שעברו התעללות בילדותן, קבוצת היזכרות מאוחרת (עם מאפינים דיסוציאטיביים וקבוצת בלי מאפינים דיסוציאטיביים) וקבוצת ביקורת- מגדירים 13 אינדיקטורים:

1. color dominated – דומיננטיות של תגובות צבע כרומטיות   CF+C>FC
2. oppression – תגובות המערבות דמות אנושית אשר נתפשת כמדכאת, הורסת, רודפת, משעבדת או מאלצת.
3. blood content – תשובות דם
4. sex content – תגובות מין
5. anxiety sex – תגובות המערבות חרדה בכל מה שקשור במין.
6. sexual activity  - תגובות המערבות פעילות מינית.
7. sexual violence – תגובות המערבות אלימות מינית.
8. body damage – תגובות שמערבות נזק לגוף.
9. adult victimization – תגובות בהן מוצגת דמות מבוגרת כקורבן.
10. child victimization – דמות של ילד כקורבן.
11. fearful adult – דמות מבוגר מפוחדת.
12. fearful child – ילד המפחד מהתקפה.
13. texture response - 
מדדים 5-12 נמצאו מבחינים בין קבוצה ראשונה לביקורת ובין בעלות המאפיינים הדיסוציאטיביים לנעדרות הסימנים.
 
המקרה-  בת 16.5 החלה הפרעת אכילה בגיל 13, עברה להקאות. בגיל 14 זיכרון טראומטי של מעשה מגונה שנעשה בה בגיל 4-5 שנים, מאז סובלת מסיפמטומים פוסט טראומטיים.
בשלב האקוטי- רואים את ההצפה- ברורשך-הרורשך אינו רורשך אלא מהווה בסיס להיזכרות * L נמוך
*ויש הרבה הפרעות חשיבה מהסוג שויגליון ואפריים מתארים- DR מסוג 1 המבטא את ההצפה של המראות והזכרונות ( 14 15,8 3,6,. אך יש אצלה יצוגים מוזרים המערבים חציה- 7, 10-מסטול מערב רצון להרדים תחושות)
*מעניין הביטוי של הדיסוציאציה הרגשית /צימצום ריגשי- אין אף לא תגובת צבע אחת ולא סטרס צבעוני+ Afr נמוך.
*אין שוב ביטוי למדדים של ויגליון וארמסטרונג- על רגרסיה בשליטה בדחפים- אבל יש הרבה Cg שאצל זיוני ושות, 1988 מבטא חרדה לשלמות הגוף- עסוקה בהגנה.
*בניתוח התוכן- בתשובות 14,15 יש ילד פסיבי.
* יש תמיכה לתוספות של הולדי ושות על מדדים אצל ילדים של: מעט צבע- צימצום ריגשי, דימוי עצמי נמוך, וביקורת מציאות נמוכה. ה- D דווקא גבוה- משקיעה בשליטה וזה כנראה קשור גם לאישיות הפרהמורבידית.
*היצוגים-
ה- TAT הרבה פחות מוצף ונותן פחות מידע- שיוצא רק בשני הכרטיסים האחרונים 1. מדברת על השיקריות שבזהותה. ומעניין השילוב שברימיסיה נותן תשובה הפוכה.
2- שקועה במחשבות, 4, 7- משהו מסיח דעתם.
3- מסוממת- נרדמה,
להשוות תשובה ,4,6, 8, 12
ברמיסיה- בווקסלר פגיעה בתחומים של זיכרון עובד ובמהירות עיבוד: 103, 103, 78, 88.
*נימנעות- L גבוה, יש דווקא הרבה אינטגרציה- בשליטה. אין כמעט W אבל נראה שנמנעת מכל התמונה אבל משריעה בשליטה. המוקד בשליטה ובחוסר מגע עם מצוקה. אין בכלל מגע עם סטרסורים אבל יש כבר T ויש צבעים- גדל ביטוי ההזדקקות.
*אין בכלל ריפיון אסוציאטיבי
*אין הפרעה בביקורת המציאות
*רק בתוספת לתשובה 5 יוצא חומר שמדבר על פגיעה- סגרה הכל.
*אין ביטויים לירידה בשליטה בדחף.
ה- TAT שונה מהקודם-אין חשיבה- 3, 7, 8- חלום- ביטויים של דיסוציאציה. אבל יש יותר דיווח על התקפה, על חוסר אונים בקשר- יחסים סאדומזוכיסטיים.