כללי העברת מבחן בנדר // האט

מבחן בנדר –כללי העברה על פי Hutt

כללי

מבחן הבנדר נחשב ל"buffer test" בגלל טיבו הלא מאיים ולא מילולי  [הערת המסכמת (ה"מ): כך שמתאים להיות המבחן הפותח את סוללת המבחנים].
בכל זאת, לדברי Hutt, חשוב הרפורט – יצירת הקשר לפני ההעברה.  יש לדבר על תהליך המבחן במונחים של צרכי הנבדק – במה זה יעזור לו.
כשהגורמים הקבועים בהעברה משתנים, לעיתים מסבות קליניות נכונות, יש לציין את הסטייה כדי שתילקח בחשבון בניתוח.

חמרי הטסט

מספר עפרונות ברכות ממוצעת;  חבילת דפים לבנים (A4);  מחק;  כרטיסי המבחן.
פוזיציה נוחה לציור, ומשטח יציב וחלק לצייר עליו.

תהליך

התהליך כולל העתקה וזכירה.  ניתן להעביר אלבורציה כאפשרות לבחירה.

שלב העתקה

הבוחן מניח חבילת דפים ליד הנבחן באופן אנכי וכן שם עפרון ומחק, כך שיהיו נוחים לגישה. אז הבוחן שם את 9 הכרטיסים לפני גופו, על השולחן, הפוכים כך שהצורות כלפי מטה. הנבחן יכול לראות שיש מספר כרטיסים, אך לא נאמר לו כמה כרטיסים יש.
(ניתן לשנות את ניסוח ההוראות כדי שהמשמעות תהיה מובנת לנבדק).

ההוראות: " אני עומד להראות לך את הכרטיסים האלה (מצביע על ערמת הכרטיסים), אחד אחד. בכל כרטיס מצוייר ציור פשוט. הייתי רוצה שתעתיק את הציור על הדף, הכי טוב שאתה יכול. אתה יכול לעבוד בכל דרך שטובה בשבילך. זה אינו מבחן של יכולת אמנותית, אך נסה להעתיק את הציורים הכי מדוייק שאפשר. אתה יכול לעבוד מהר או לאט כרצונך." 

שאלות של הנבדק תענינה בפרפראזה של הנאמר לעיל, ללא הצעות לגבי שיטות העבודה ודומיהן. ניתן לענות במשפטים לא מחייבים כגון: "כרצונך", "עשה זאת בצורה שנראית לך הכי טובה". שאלות נפוצות: "בכמה דפים עלי להשתמש?"  התשובה: "זה לשיקולך" (אין להגביל לדף אחד בלבד);  "אני יכול למחוק או לתקן?" התשובה: "לשיקולך".

אז הבודק לוקח דף יחיד מהערמה ומניח אותו לפני הנבדק כשהציר הארוך של הנייר בזוית ישרה לגוף הנבדק. כרטיס A נלקח מחבילת הכרטיסים, ומושם לפני הנבדק כשבסיסו כלפיו. חוזרים על ההוראה: "העתק את זה הכי טוב שאתה יכול".
אם הנבדק שואל כמה כרטיסים יש, התשובה היא: "רק חבילה זו של כרטיסים".
אם הנבדק משנה את הפוזיציה של הנייר, יש לתעד זאת ברישום.
אם הנבדק מסובב את כרטיס המבחן, על הבוחן להחזיר אותו לפוזיציה הסטנדרטית, עם הוראה נוספת: "אתה אמור להעתיק באופן הזה". אולם, אם הנבדק מתעקש על הרוטציה, יש לציין זאת ברישומים. תיקון הרוטציה נעשה רק פעם אחת.
 
יותר מניסיון אחד לצייר את הצורה – לא מעודדים ולא שוללים. שוב, אם נשאלים: "זה לשיקולך".

כשהנבדק מסיים לצייר את כרטיס A, הבודק מזיז את הכרטיס מראייתו, עם הערה מתאימה כמו: "OK", ואז שם את כרטיס 1 לפני הנבדק ואומר: "עכשיו תעתיק ציור זה הכי טוב שאתה יכול". כך מושמים הכרטיסים לפי הסדר עד שכולם הועברו.

יש לתעד את התנהגות הנבדק ואת הערותיו הספונטניות.

יש לתעד את משך הזמן שארך הבצוע.

יש לסמן את כוון הדף (בעזרת חץ קטן למטה מימין) ולציין לידו את שלב המבחן (למשל "העתקה"). ניתן לבקש חתימה ותאריך כאופציה.

זכירה

הוראות: "עכשיו תצייר את אותן הצורות, אבל הפעם תצייר אותן מהזכרון".

אלבורציה

זהו חלק אופציונלי במבחן.

הוראות: "עכשיו, אני עומד לבקש ממך לעשות משהו אחר עם ציורים אלה. הפעם, הייתי רוצה שתעצב את הציורים האלה, או שתשנה אותם בכל דרך שתרצה, כך שיהיו יותר משביעי רצון עבורך. תרגיש חופשי לשנותם בכל צורה שתרצה. (הם יכולים אפילו להזכיר לך דברים). אתה יכול לשנות את הציורים מעט או הרבה כפי שתרצה, רק שיהיו יותר משביעי רצון עבורך. האם אתה מבין מה הייתי רוצה שתעשה?"

על כל שאלה עונים בתוך מסגרת הוראות אלה.
מציגים כל כרטיס לפי הסדר עם ההוראה: "שנה את זה בכל דרך שתרצה כך שיהיה יותר משביע רצון עבורך".

קיימת אפשרות להשתמש רק בחלק מהכרטיסים.

בכל שלב מתעדים ברישום הערות והתנהגות ספונטניות של הנבדק.

בדיקת גבולות (Testing the Limits)

ניתן להחליט לקיים בדיקת גבולות מסבות שונות הקשורות לשאלה האם הנבדק מסוגל לבצע באופן שונה ממה שביצע. למשל השאלה האם  נטיות לרוטציה, התנגשות ורטרוגרסיה קשורות לנזק מוחי או להפרעה רגשית.

אם מתקיימת בדיקת גבולות, יש לקיימה לאחר הזכירה.

הוראות אפשריות : בהתאם לשאלה הספציפית, ולפי תפקוד הנבדק בבדיקת הגבולות, ניתן לבקש ממנו להעתיק שוב, יש לשאול אותו האם רואה הבדל בין העתקתו לבין הצורה, להראות לו את הבעיה (אם לא הצליח את הקודמים) ולבקש את תגובתו, וכדומה.